אוטו
מניאק הוא אריאל גל, יליד 1977,
מירושלים. מסיים תואר ראשון בספרות
עברית ובסוציולוגיה באוניברסיטה
העברית בירושלים. מינימליסטי
להחריד, מופנם ושר לעצמו, מנגן
בגיטרה ובמחשב, מטפל בדרכו שלו
המיוחדת בטקסטים של יונה וולך,
יחיאל חזק ונתן אלתרמן. רפי בוסידן
עוזר.
קובי
אור על אוטו מניאק:
מרחוק
אפשר לשמוע את הצל של השיר.
כשמתקרבים רואים בית לבן וגדול.
הנערות שגרות בו לא מזקינות לעולם.
תמיד הן לובשות את בגד כלולותיהן.
האפרוחים נותרים אפרוחים. הפרחים
פורחים לנצח. ללא הרף המלחים יורדים
מהאניות לבושים לבן חגיגי ובידיהם
פרחים שמרגע לרגע, משעה לשעה, מיום
ליום הופכים ליפים יותר ויותר. רק כשאתה
מתרחק אתה יכול להבחין שהחלונות
מסורגים, בחצר הגדולה אמבולנסים
פורקים ארגזי תרופות, שהשקט הופך
לרישרוש, שהופך לשירים. אבל מרחוק
אפשר רק
לשמוע את הצל של השירים. אז הכנסו
פנימה. המון דיסקים עוסקים בדיון
במילה, במושג "רוק". הדיסק הזה
הוא דיון נדיר במושג מסתורי, חמקמק
יותר. במילה "רק".
