|
אדם
זילברמן, במקור מנתניה. יוצא
להקת פיקוד צפון, השתחרר בשנת 1985.
שיחק בתיאטראות קטנים וגדולים בארץ.
תרם את קולו לסדרות אנימציה
מדובבות רבות. יוצר
בפסנתר. שיריו אישיים, ליריים
ואינטימיים. עוסקים בנפש, ביחסים
בין-אישיים, בבדידות ובזוגיות.
בך
– קובי אור על אדם זילברמן (2002) מה
שקורה מכאן מתרחש בעיקר בראשה של
האלמנה הצעירה: אשה בת חמישים יושבת
בקפה "בלו מון" בדיזנגוף סנטר
בת"א. רגליה מקופלות בתנוחת
לוטוס. מהי התנוחה שהיא מעדיפה
במיטה? אתם חושבים על זיון, אני על
שינה. שתי
בחורות עם כלב חום עוברות. נגיד
שהכל פתיחה לסרט פורנו עם כלב ואשה
מבוגרת. עכשיו, אני מחכה לטלפון
שישלוף אותי מהאי-עשיה, מהאי-חלימה,
מהאי-שביעות רצון, מהאי-סיפוק.
הזמנתי חשמלאי הביתה לתקן משהו
ושכחתי להסתיר צינצנת גדולה מלאה
עד גדותיה עיניים אמיתיות שחברים
שלי העלימו מהמכון הפתולוגי באבו-כביר.
הן צפות בנוזל ששומר אותן, וכל בוקר
אני מסתכל בהן מסתכלות בי ואומר
לעצמי שהן שייכות לאנשים מתים מתים
בדיוק כפי שעשרות העיניים שמביטות
בי כשאני ברחוב או במשרד בעצם
שייכות לאנשים מתים מבחינה רוחנית,
חסרי-חשיבות לגבי, אני שם זין מה
אחרים חושבים עלי. זו
המתנה הכי יפה שקיבלתי בזמן ה-א-ח-ר-ו-ן. שלש נשים זקנות אחת עומדת, איך
יודעים שהיא אלמנה ולא אלמן? המצלמה
מתגנבת מתחת לחצאית שלה, אל בין
רגליה, היא לא לובשת תחתונים, רואים
את הכוס הכי קרוב שאפשר-נחתך למין
בין גבר צעיר, נאה, לאשה בת חמישים.
סרט פורנו ישראלי. הוא מפשק את
רגליה ומתחיל ללקק לה. אני חושב על
שינה כשאני רואה סצינות כאלה. יותר
משה-יא רוצה אהבה וילדים ה-י-א רוצה
מין. "שלא אגיע לגיל מאה ועשרים
בלי להתנסות בדברים הכי פראיים:
לידה, מוות, מין אנאלי, מין עם חיות".
טלפון מצלצל. מותקי שרוביני, מנכ"ל
חברת התקליטים "פוך", שואל אם
שמעתי את האלבום של אדם זילברמן ומה
אני חושב,-מה אתה חושב, שהלית קתמור,
עורכת כתב העת לשירה "חדרים",
צווחת שירים של שמעון אדף כשהיא
מקיימת יחסי מין? תמיד התעניינתי
יותר במטא-מוסיקה מאשר במוסיקה-הסונטות
הארוכות של שוברט לפסנתר הן בדיוק
בתפר שבין קשקוש לבין נגיעה במשהו
שמ-ע-ב-ר לדברים, קיראו לו "סוד",
קיראו לו חיתולים של מלאכים, אני
חושב שנגינת הגיטרה של כריס ספדינג,
למשל, שדיויד קוואנטיק עיתונאי ב"ניו
מיוזיקל אקספרס" קרא לה-לא נכון,
קובי אור קרא לה כך ב"זמן ת-א"-"סיכת
בטחון שמחברת את הדברים שמיותר
לקרוא להם בשם או לחשוב עליהם
לדברים המינימליים שאם לא תעשה
אותם יאשפזו אותך במוסד סגור"...מה
אני חושב על האלבום של אדם זילברמן:
המוסיקה שולפת אותו מהאי-עשיה, מהאי-חלימה,
מהאי-שביעות רצון, מהאי-סיפוק, אני
חושב שהוא מסתיר צנצנת גדולה מלאה
עד גדותיה במשהו, משהו שיכל להקים
לתחיה עשרות אנשים שהולכים ברחוב
ויש להם עיניים של מתים. האלבום הזה
גרם לי לחשוב מה המתנה הכי יפה
שקיבלתי בזמן הא-ח-ר-ו-ן, ומה המתנה
הכי יפה שאני באמת רוצה לקבל. זה
קשור לאשה בתנוחת לוטוס, במשהו מתחת
לחצאית שלה, אני חושב על שינה שלא
מתעוררים ממנה, אני לא מדבר על שינה
מבחינה רוחנית, מה חושב "אדם"
זילברמן על חיי היומיום- שהם קישקוש?
האם רואים את הכל אצלו כשמקשיבים
למוסיקה ולדרך השירה שלו-עזבו
עכשיו את מילות השירים-כבר הסכמנו
שיש דברים שמיותר לקרוא להם בשם או
לחשוב עליהם. אני חושב שלאדם
זילברמן קשה לעשות את הדברים
המינימליים שאם לא נעשה אותם
יאשפזו אותנו במוסד סגור. "אני
מקווה שלא אגיע לגיל מאה ועשרים בלי
להתנסות בדברים האלה"-הוא צועק.
המילה "קדושה" היא תעלומה
עבורי, אני חושב שהפעם הראשונה בה
זילברמן שמנגן רק בפסנתר יפרוט על
גיטרה, ינשוף בסקסופון וכו', תעשה לי
משהו שמוסיקה הפסיקה לעשות לי כבר
עשרות שנים. אני רוצה להיות עד לרגע
הזה. הרי לרגע הזה הוא מתכוון כשהוא
כותב בשיר האחרון באלבום את צמד
המילים "הגוונים בשמים". "כשאני
מנגן את בטהובן-סיפר המלחין הקלאסי-עכשווי
לוקאס פוס, "אני מסתכל למטה.
כשאני מנגן באך אני מסתכל למעלה,
לשמים ". "את האמונה שתרתק"-כותב
זילברמן בשיר "אין בה". כמה
מוסיקאים, סופרים, ציירים, עיתונאים
וכו' אתם מכירים שירתק אתכם לשוחח
איתם על המושג "אמונה"? מי עוד
הוציא דיסקים חדשים החודש? עבדתי
פעם במקדונלד, הסניף בפינת אחד העם-שינקין
בת-א, וזמר אחד שאני מתעב הזמין
ארוחה ורק אחרי שהוא אכל אותה
ניגשתי אליו ואמרתי: "מותק,
הרעלתי אותך". קובי KILLER. אם
מוסיקה לא יכולה להרוג או להוליד
כדאי לקחת אותה ברצינות? צילמתי את
יוסי בבליקי, קוטנר, להקת באוהאוס, ג'וני
ת'אנדרס, ג'נסיס פי. אורידג', רוני
סומק, מותקי שרוביני, גרונדיק וסלאבה,
אורן אדר-בורלא, רותי מארק, רמי
פורטיס, דורלקס סדלקס, אני רוצה
להיות עד, אני לא מדבר על צילום
מבחינה רוחנית, אני מתכוון ממש
לצילום, למה שזילברמן מתכוון כשהוא
שר ב"מעבר לזמן": "חש בזמן
חומק אז עוצר רגע", הו הו, כמה
שאתה שאפתן קובי, האנשים שמחביאים
את ה"קמא סוטרא" בתוך קרטון של
פיצה לא מפני שהם מתביישים אלא כי...אז
דיברנו תלמידים יקרים על שוברט,
בטהובן, באך, כריס ספדינג, אדם
זילברמן-"אני מקווה" אמר
המלחין עודד זהבי-"שהתבגרנו,
והפסקנו לחלק מוסיקה לקלאסית,
בידורית, קלה וכו'". שכחנו להסתיר
שכחנו להסתיר שכחנו להסתיר שכחנו
להסתיר שכחנו להסתיר שכחנו להסתיר-קיראו
לו "סוד" קיראו לו "חיתולים
של מלאכים". משהו מלא עד גדותיו
שיכול להקים לתחיה אבל גם להרעיל
אותך. זה קשור. המוסיקה המוכרת לנו
יכולה רק לרמוז, לדבר על זה. כמו
באלבום הזה. ואני רוצה להבין אותה. |